בס”ד

הולדתו
הרה”ח הר' ישראל צבי הלוי הבר ע"ה, נולד בי' בכסלו תרפ”ד בלודז' שבפולין לאביו הרב חיים אליעזר הלוי ולאימו מרת שרה, בת הרב משה מנחם זיידרמן. הוריו נמנו על המשפחות הנכבדות של חסידי אלכסנדר, ובתקופה בה נולד הם התקרבו לליובאוויטש.

“דער לאדז’אר תמים”
חסיד ותמים אמיתי היה הרב ישראל צבי מימי נערותו עד ימי זקנותו. כל מעשיו עשה בפנימיות ובתמימות אמיתית, ויחד עם זה חונן בפיקחות ובכישרון נדיר.
וכמדומה, אשר הכינוי שכינהו הרבי בעצמו, בשם: "דער לאדז'ער תמים" ('התמים מלודז") מתאים מאוד לתכונתו, כי לאדז'ער הוא כינוי לפיקחות ויחד עם זה הוא תמים אמיתית, עליו כתב הרבי הריי"ץ נ"ע (ניסן תש"ד): "ידידי ותלמידי היקר והנעלה בעל כישרונות מצוינים ושקדן טוב ותיק וחסיד איש ירא אלוקים".

על שלושה דברים העולם עומד
מצוין היה בשלושת העמודים שעליהם העולם עומד, מתמיד גדול היה בלימודו כל שנות חייו, עובד ה' היה בתפילתו, חן מיוחד היה לו בהיותו מתפלל לפני הציבור, ויחד עם זה עסק במרץ בגמילות חסדים שהקים לכבוד אביו וחמיו. אוהב ואהוב היה על הבריות, את כולם קיבל בסבר פנים יפות ותמיד נסך חיוך נעים על פניו.
על הדרת הפנים המיוחדת הזו, אמר לו הרבי: אתה וה'ציור' שלך תסתובבו ברחובות רומניה. מאז הקפיד הרב הבר לא ללכת ברחובות צדדיים המקצרים את הדרך אלא ברחובות ראשיים. מקושר היה בכל נימי נפשו אל הרבי ולהוראותיו, פעיל היה בכל ה'מבצעים' והכול עשה בפשטות ובצניעות, ביראת שמיים ובלי בליטות.

שליחות ברומניה הקומוניסטית
בברכת הרבי נסע לרומניה כדי לכהן כשוחט בקהילות היהודיות, אלא שמלבד היותו שוחט, עסק בהפצת היהדות והחסידות, בעידוד ובהכוונת הרבי. בתום שנתיים חזר לארץ הקודש, וכעבור מספר שנים שב בשנית לרומניה והפעם כשליח הרבי, אולם כלפי השלטונות נותר בתפקידו הקודם – שוחט של הקהילה המקומית.
היה עליו לפסוע בזהירות המרבית בין הטיפות כדי להפיץ את אור היהדות והחסידות, שכן השלטון הקומוניסטי הצר את פעולות הדת. חרף המעקבים הצמודים, הצליח הרב הבר בצורה חכמה לפעול לקירוב יהודים אשר אצל רבים מהם הוא היה הקשר היחיד שלהם עם היהדות. תפקיד מורכב זה הוטל על הרב ישראל צבי הבר, שהיה איש אמת וחסיד המקושר בלב ונפש לרבותינו נשיאינו.